16 בפבר׳ 2018

הטיול הקסום לפיליפינים- הצפון, טרסות האורז ובנאווי

שלום לכולם,

הטיול אומנם היה בנובמבר והזמן טס... פשוט לא הספקתי לשבת ולכתוב אותו! כל כך הרבה תמונות והרבה חוויות.
היעד הלא שגרתי זה נבחר על ידי בני איתי, אני רציתי לנסוע למזרח ובאופן הכי טריוויאלי התכוונתי לנסוע לתאילנד, בני איתי אמר לי, שאם אני רוצה להנות ממזרח כמו שצריך ולראות מדינה יותר אקזוטית ופחות מתוירת, צריך לטוס לפיליפינים - וכך נבחר היעד ליום ההולדת 50. אני כמובן שמחה על כל רגע בהחלטה, חוויה שאין לתאר במילים.




כל הטיול אורגן באופן פרטני ואישי ע"י חברת טוריסימו פיליפינו שאני ממליצה עליה מאוד. הכל היה מאורגן ומתוקתק, ממש אפס תקלות, שתקראו תבינו כמה זה חשוב וכמה שהם נותנים שירות אישי, נעים ויעיל.
אני אכתוב לפי התכנון, שלושה פוסטים לטיול, יש המון מה לספר ולהראות לכם! הפוסט הראשון מוקדש לצפון, אזור שדות האורז, טרסות האורז ובנאווי .

אז נתחיל, הגענו למנילה (בירת הפיליפינים) בטיסת ליליה דרך בנגקוק, סה"כ 15 שעות טיסה שעברה מצוין, בשדה התעופה המתין לנו נציג של החברה טוריסימו פיליפינושהסיעה אותנו ישירות למלון במנילה, בחדר היתיה הפתעה גדולה, באמת שלא ראיתי כזו מיטה גדולה... יום הולדת 50.






חשוב לציין שהגענו בתחילת נובמבר, בעונה זו עדיין יש הרבה גשמים בפיליפינים, הם לא ממש מפריעים בדרך כלל לטיול כי הם "באים והולכים" אז גם ביום הראשון התחיל בבוקר גשום שקצת ביאס אותי בכל זאת התחלה שכזו..
בגשם זלעפות נסענו לפחות שעתיים וחצי עד שהגענו ליעד הראשון, במקום ממנו המתינה לנו סירה פרטית עבורנו בה נשוט לכיוון האי של הר הגעש Taal. כשגענו השמש יצאה וזו בהחלט הייתה הקלה עבורי, לא נעים לטייל בגשם.
תאאל הוא הר הגעש הפעיל הקטן בעולם, הנסיעה ממנילה בערך שעתיים או יותר. ההר נמצא על אי לכן מגיעים אליו בשייט של כחצי שעה, ההר נמצא באגם טאאל .




על האי גרים כ1,500 אנשים, משפחות שבעצם מתחזקות את האי מבחינת תיירותית, הם גרים בתנאים לא תנאים, עדיין לא מחוברים לחשמל, ויש גנרטור רק בלילה.
אל ההר מגיעים ברכיבה על סוסים , אפשר גם ללכת ברגל, זה לא מסלול ארוך במיוחד וגם לא קשה, עם הסוסים זו בהחלט חוויה יותר נעימה, במיוחד לאור הלחות והבוץ שהיה בגלל הגשם, לכל סוס של מדריך צמוד ובעצם זה אתה המדריך והסוס...
לי הייתה נערה מקסימה בת 18 בשם אנג'ל -  התעניינתי בחייה ושאלתי אותה הרבה שאלות, רוב הזמן היא רכבה יחד איתי על הסוס מאחורי, זה היה מאוד נחמד.  אנג'ל סיפרה לי קצת על החיים הלא פשוטים באי, שהיא שבוע עובדת ושבוע לומדת כי היא  צריכה לעזור למשפחה שלה בכלכלה, גם הלימודים לא נמצאים במקום אלה בכפר הקרוב .
הגענו למעלה שם שוחחנו עם מקומיים שרק רצו להשקות אותנו, בפסגה נגלה לעיננו נוף עוצר נשימה.
יש למעלה טיילת קצרה שניתן לראות האגם שנמצא בלוע של ההר מכונה אגם הלוע . יוצאים אדים מההר והיא אדמת חמרה אדומה.
מקום קסום ופתיחה מוצלחת ליום הראשון בפיליפינים. טיול יחסית  קצר ומתאים אחרי נסיעה ארוכה ,יחד עם זאת אפשר להרגיש את המדינה, הכרנו את האוכלוסייה וקצת גם ראינו איך הם חיים -חיים פשוטים מאוד. ונופים קסומים ורק התחלנו.












עם אנג'ל הנערה הפיליפינית שעובדת מגיל צעיר לעזור למשפחתה 


כשסיימנו את הסיור ישבנו קצת ליד החוף ובפעם הראשונה שתתי מקוקוס, עבורי התרגשות גדולה בכלל לא ידעתי שככה זה נראה. אצלינו בארץ אני מכירה אגוז קשה קטן בצבע חום ולא ככה.
הטעם לא משהו אבל הכי חשוב ששתיתי מקוקוס .








שחזרנו עם הסירה הגשם חזר והגענו לחוף רטובים לגמרי, שם חיכתה לנו ארוחת צהרים במסעדה של המקום ומשם נסיעה
הכל האופן פרטי חזרה למלון.
ההתקשרות עם החברה היא באמצעות ווצאפ ויומן טיול  שקיבלתי כמובן לפני היציאה לטיול שבו רשומים  כל ההתנהלות ושעות האיסוף.
למחרת היתה לנו טיסת פנים לצפון לבנאווי.- Banaue.

הגענו מוקדם בבוקר לשדה התעופה המקומי שהוא עצום , קשה לתפוס זו מדינה ענקית רק במנילה יש קרוב ל15,000 מליון תושבים.  הכל מתקתק ומסודר,לא היתה בעיה יש להם שירות לתיירים לוקחים אותך ועוזרים בכל.
עלינו על המטוס והמתנו שעה עקב קשיי מזג אויר במקום הנחיתה ואז מודיעים לנו שהטיסה מבוטלת כי אין אפשרות לנחות בבנאוי.
וואו.., מה עושים? ממש ממש מבאס , מייד התקשרנו לבעל החברה של טוריסמו פיליפינו -יפתח שמו בן אדם מקסים , שהיה קצת מופתע ,אמר שמזמן לא קרה להם ביטול של טיסה ,המזל שלנו.
הוא מיד דאג לנו לפתרון זריז , ותוך שעה הגיע רכב פרטי שהסיעה אותנו למקום.
אמרנו.. גם זו חוויה לא להגיד הכי כיפית אבל דרך מצויינת  לראות ולהכיר את הפיליפינים.
במרחק מדובר בכ-450 ק"מ אבל עם הכבישים שלהם נאמר לנו שלפנינו כ12 שעות נסיעה.. הדרך ארוכה.
 היה לנו נהג באמת אלוף שהצליח להביא אותנו למלון בבנאוי  לאחר 9 שעות של נסיעה מעניינת ומעיפת ,פיתולים עליות ,ירידות כבישים מאוד צרים ,המון תנועה של משאיות שגורמות לפקקים ארוכים., חבל שרוב הנסיעה  היתה בחשכה, לא ראינו הרבה.
התושבים ממקמים את הבתים שלהם לאורך כל ציר הנסיעה ,לאורך הכביש,ממש לכל אורך הדרך היתה מאוכלסת בבתים..אם אפשר לקרוא להם ככה
בכל בית יש קיר בטון, קיר עץ, פח, "לאטס" אני קוראת  לזה, בונים ממה שיש. וגם לא כולם מחוברים לחשמל.
בדרך עצרנו במקום עצירה לאוכל ..אני לא נכנסתי לשירותים וגם לא אכלתי גם שרון לא ,אני יחסוך מכם את ההסבר.
אני בהתחלה מאוד התלהבתי מהתוק-תוקים  -הרכבים שרואים בעיקר על הכבישים המקומיים ..אחר כך כמובן התרגלתי.
קצת ממה שצלמתי בדרך







הגענו לבנאווי הוטל, מלון שנמצא בבעלות המדינה בנוי כולו עץ נקי מסודר , שהגענו  לחדר היה רעש מהחלון של נהר שוצף והייתי כבר סקרנית למראה שיהיה בבוקר.

ואכן כל הדרך הזו היתה בהחלט כדאית ושווה ,לא לפספס את הנסיעה לצפון .
אילו המראות מחדר של המלון



מכיוון שהמלון בבעלות ממשלתית הם נוהגים לברך כל אורח שמגיע ומשום מה החליטו שלימור זה MR
וגם נוהגים לשיר כל יום  שני בבוקר, ברכה לשבוע החדש. 




הרכב -האוטובוס המקומי נקרא ג'יפני הם רכבים אמריקאים ישנים וצבועים בכל צבעי הקשת.



המדריך המקומי שלנו  DERICK GANO  שגם רק בשביל להכיר אותו שווה היה לנסוע עד לפיליפינים ..אתם תבינו.




התחלנו את היום היפה ביותר שהיה לנו בטיול , היו רבה ימים יפים אבל מכיוון שאני אוהבת טיולים רגליים ,לראות נופים עבורי זו היתה חוויה יוצאת דופן. זה היה טרק לשדות האורז והכפר בטאד.
התחלנו בתצפית על העיירה  בנאווי  שהוא יחסית גדולה - התצפית נמצאת במסעדה שנקראת פיפל-People
העיירה ממוקמת בצפון בלוזון, שוכנת בלב ליבו של איזור טרסות האורז שנחשב לאיזור הטבע היפה ביותר בפיליפינים. את העיירה מקיפים 13 כפרים של בני שבט האיפוגאו (Ifugao)  בני האיפוגאו הם אלו שמגדלים ומתחזקים את טרסות האורז בנות ה- 2,000 שנה ויותר שהפכו לסימן ההיכר של האיזור.יותר מ-2,000 שנה מעבדים שבטי ההרים את טרסות האורז במורדות ההרים, בגבהים שבין 700 ל-1.500 מטר. הטרסות, שהוכרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.






כמה נקודות תצפית לפני שמתחילים את טרק הפרטי שלנו עם "המדריך" דריק, קיבלנו "מקל"כמו שדריק אומר-"לימור באלאנס"  ,אביזר חשוב מאוד ליציבות מכיוון שלאורך כל הדרך הולכים על קורות דקות שהם המעקים של טרסות האורז עם עליות וירידות והרבה מדרגות.
על מנת להגיע להליכה בטרסות האורז ולעיירה בטאד, נסענו עם  הג'יפני מבנאווי כשעה בערך עד למקום שפשוט נגמרת הדרך .לכפר  הזה אין אפשרות להגיע  ברכב רק רגלית בשביל של כשעה ויותר ירידה או עליה .
בדרך פגשנו נשים סוחבות גלוונים של גז ריקים על מנת למלא אותן בעיירה בנאווי
קשה לנו להבין אבל רק ברגל..
עוד תצפית יפיפייה מגסהאוס  -יש שם כמה גסטהאוסים  לאלה שעושים טרק של כמה ימים יותר מקיף. והתחלנו ..








דריק מדריך מטיילים כבר מעל עשר שנים והיום הוא עובד בעיקר עם החברה שנסענו דרכה ,הוא אדם מקסים ומאוד אוהב את המטיילים הישראלים, הוא יודע המון מילים בעברית ומכיר מצוין את כל ההוויי הישראלי ,מילים , סלנג ,שירים
ונהנה תמיד לשמוע עוד. הוא כל כך דואג ואכפתי ,היה ממש כיף לדבר איתו כל הזמן.
הנופים כפי שכתוב בספרים אחד המקומות היפים  בעולם ,ממש קשה לתאר במילים , פשוט  תענוג לשבת להביט בשקט על הנוף ולהרגיש על פסגת העולם.
הכפר בטאד , כפר קטן מאוד הילדים לומדים בבית ספר במקום  רק עד גיל 6, ואחר כך הם נוסעים לבית ספר בבנאוי  לכל השבוע ובאים הביתה לשבתות .















במהלך כל היום שטיילנו  היה כל פעם מטר של גשם ,כל פעם שהתחיל הגשם נחנו באיזו תחנה,אחת מהן היה "הקיוסק" הקטן -בקתת עץ שמתברר שהרבה ישראלים ביקרו בה וכיאה לישראלים דאגו  גם להשאיר מזכרת . שרון אומר שבאמת התה ג'ינג'ר מעולה.




רק לשבת ולהנות מהנוף. 

המזכרות של הישראלים 





נפגשים בדרך עם עוד מטיילים 

מלאכת הכנת האורז 


שני מקלות -הרבה באלאנס סיום המסלול להיום 


עלינו רגלית למקום בו הסתיים הכביש הסלול שם המתין לנו הג'פני שלקח אותנו למלון.
נקשרנו מאוד לדריק המדריך ומכיוון שגם לא ידענו היכן לאכול במקום ,קבענו עם דריק שהגיע לקחת אתנו מהמלון עם תוק-תוק למסעדה PEOPEL .
הוא דאג לנו לתפריט כמו שאנחנו רגלים, נכנס למטבח ודאג שאפילו יוציאו את העצמות מהעוף. אכלנו עוף בקארי וסלט ערבי דק, היה טעים מאוד ממליצה למי שלא יודע לאן ללכת לאכול.  
השיא של הערב לא היה האוכל כמובן, דריק הוא גם מוזיקאי ,מנגן על גיטרה ומאוד אוהב שירים בעברית
הזמרים האהובים עליו הם אריק אינשטיין ז"ל ,שלום חנוך ושלמה ארצי, יש לו טעם טוב .
הוא שר לנו את  השיר "ילדים של החיים" של אריק אנשטיין וכמובן עוד הרבה שירים בעברית ואנגלית .
כל המסעדה נהנתה מהופעה והיה משוט מרגש וכיף גדול. 




הסלט הישראלי




דריק כמובן דאג לנו להסעה למלון שם המתינה לנו ספה עם השם וצפינו במופע פקלור המספר על ההיסטוריה של שבט האיפוגאו ,מנהגיהם ואורח החיים.
שרון מאוד התלהב והצטרף לריקוד.






למחרת היה לנו עוד יום טיול קצר עם דריק לאחר ארוחת בוקר במלון לטרסות האורז בהפאו ולמעיין חם -hot spring ,ז'קוזי פרטי שמסביב נהר שוצף במיים קפואים והרבה הרבה ירוק מסביב.
גם היום הלכנו בין טרסות האורז, מסלול יחסית קצר ויפיפה . 


קניתי במיוחד טבע -מכירים אותי כמה שזה לא אני ..











המסלול הסתיים בצהרים ואחר הצהרים היתה לנו הסעה לעיר שקרובה לשדה התעופה על מנת לצאת למחרת חזרה למנילה בטיסה.
ועד שההסעה הגיעה דריק הציע שנבוא איתו לעיר לעשות סיבוב קצר על מנת להכיר את החיים האמיתיים, חניות ,שוק, מאפיה
ועוד חיי יום יום. כל האקסטרות האלה ממש לא היו כלולות בטיול אבל כפי שכתבי דריק בן אדם מקסים כזה והתחברנו כל כך טוב ,היה כיף גדול להכיר אותו ולראות דרכו את החיים האמיתיים של העם הפיליפיני.
   !! DERICK , Thank you very much 








תם המסלול בצפון מחר בבוקר חוזרים למנליה לטוס לפאלוואן . 
היה פשוט מושלם. 
יש לי עוד המון מה לספר לכם ,תמשיכו לעקוב עוד שני פוסטים הנושא. 



עקבו אחרי בפייסבוק:


ובאינסטגרם:




אין תגובות:

פרסום תגובה